כפי שהובטח, אני מארגן גרסה מקומית של כנס ICML בו יציגו דוברים ישראליים את העבודות אותן הם הולכים להציג בכנס ICML עצמו. נתחיל ונציין כי אין קשר רשמי לכנס ICML העולמי וכי מדובר על יוזמה קהילתית מקומית שמטרתה היא להביא במה לחוקרים הישראלים ולאפשר להקהילה המקומית להיחשף לעבודתם לפני הכנס הבינלאומי. כל הרצאה בכנס תהייה בת 12 דקות בהן כל מרצה יציג את הנושאים העיקריים בעבודה שלו.

האירוע יתקיים ב6.7 בשעה 18:00 עד השעה 21:00 (לחצו כאן כדי להוסיף ליומן).

כמו כן, לאחר האירוע אשלח את כל המצגות והוידאו בצורה מסודרת בניוזלטר של הקהילה (הירשמו לניוזלטר כדי להישאר מעודכנים), בערוץ טלגרם, בערוץ היוטיוב וגם אעדכן את העמוד הזה . ההרשמה לאירוע מתבצעת דרך הטופס הזה.

לכתבה המלאה >>

המדריך עלה כפוסט של ים פלג בקבוצת Machine & Deep Learning Israel

פוסט זה נכתב על ידי עומר קורן, מנכ״ל Webiks

בחודשים האחרונים הייתי חבר בצוות שפעל מטעם מפא"ת ובחן את השימושיות של טכנולוגיות בינה מלאכותית בהתמודדות של גופים שונים בישראל עם משבר הקורונה. העבודה שלי התבססה על דאטה פתוח מהארץ ומהעולם. אני חושב שהייתה לי פרספקטיבה מעניינת על המפגש בין "הקהילה" שלנו, קהילת הדאטה-סיינס, למידת המכונה והבינה המלאכותית בישראל, לבין "המדינה" – משרד הבריאות, משרדי ממשלה ומוסדות נוספים.

מהפרספקטיבה הזו אני מרשה לעצמי לומר שאני חושב שפספסנו כאן הזדמנות אדירה להביא חדשנות פתוחה ושימושית מתוך המפגש הזה. במבחן התוצאה, אנחנו, בתור קהילה, לדעתי, נכשלנו. לא תרמנו תרומה משמעותית להתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה.

זה לא פוסט של הלקאה עצמית. זה גם לא פוסט של ריסוס האשמות כלפי אחרים. זה פוסט של הסתכלות ביקורתית על העבר מתוך תקווה ללמוד ולהשתפר בעתיד. צעד אחד קטן של Backpropagation, אם תרצו.

נהוג לומר בימים אלו "הקורונה כאן כדי להישאר" ו"אנחנו צריכים ללמוד לחזור לשגרה בנוכחות קורונה" – וברוח זו אני חושב שעדיין לא מאוחר לתקן טעויות שעשינו. בניגוד לאחרים אני לא חושב שהבעיה היא בעיה מהותית, שמסיבה אינטרינזית כזו או אחרת דאטה-סיינס פשוט לא יכול לעזור להתמודדות עם פנדמיות. להיפך, אני חושב שהבעיה היא בעיה של התנהלות ושל דינמיקה, ואת אלו אפשר ואפילו קל, אולי, לשנות ולשפר.

אתחיל מלתאר שתי דוגמאות ל"פספוסים". שני נושאים שבהם הקהילה שלנו, לדעתי, יכלה לתרום תרומה משמעותית להתמודדות של מדינת ישראל עם המשבר. אחרי הדוגמאות לפספוסים אנסה להציע קצת הסברים.  לכתבה המלאה >>

הבלוג פוסט נכתב במקור כפוסט על ידי יואב רמון בקבוצת Machine & Deep learning Israel

Pruning neural networks without any data by iteratively conserving synaptic flow

H. TANAKA, D. KUNIN, D. YAMINS, S. GANGULI (NTT + STANFORD)

מאמר שלדעתי הוא סופר משפיע, שילוב של עבודה מתמטית טובה, נושא עם חשיבות סופר פרקטית ובסוף גם קוד פתוח. יש פה הקדמה תיאורטית שלדעתי עוזרת להבין למה המאמר חשוב, ממליץ לקרוא אותה לכל מי שלא שוחה ממש בתחום של PRUNING.

לכתבה המלאה >>

הקורונה שינתה לא מעט מהמציאות אותה אנו מכירים: מסעדות נסגרו, פארקים ננעלו, לימודים בוטלו ושוק העבודה השתנה מן הקצה לקצה. בעוד שרבים מהדברים חזרו לתלם בהדרגה, שוק העבודה ככל הנראה לא יחזור לקדמותו בעתיד הנראה לעין.

בין אם יש להן ברירה או לא, חברות רבות במשק שמות דגש רב על צמצום כוח אדם, תכנון מחדש ועל הדבר החשוב ביותר כעת: התייעלות. אין מקום לטעויות, כולם צריכים להיות חדים כדי לאפשר לחברה להמשיך לתפקד. אם זה לא מספיק, בעקבות הקיצוצים צריך לעשות את אותה כמות עבודה שבעבר הייתה תחת אחריות של כמה אנשים. לא קשה להבין שיהיה מאוד קשה למגזר העסקי, וגם הציבורי, לשמור על רמות תפקוד גבוהה כל כך בכלים הקיימים העומדים לרשותו. ומי כאן כדי לעזור למין האנושי אם לא הבינה המלאכותית?

חשוב להבהיר: לא מדובר על טור דעה בשבחי הבינה המלאכותית ועד כמה היא עתידה לשנות את חיינו ולהיטיב איתם. את הטיעונים הללו נשמור לימי שגרה בהם לעולם יש פנאי להתעסק בשיפור אורח חייו ולא בהישרדות. הטור הנוכחי מתייחס לצד הפחות "סקסי" של בינה מלאכותית ויעסוק בחשיבות שילובה באחורי הקלעים של הארגון, ולא בהכרח בחזית המוצר או השירות של חברה זו או אחרת. אנחנו לא מדברים כבר על פיתוחים כמו רכב אוטונומי או רובוט משוכלל, אלא על הפעולות הבסיסיות ביותר שקורות בארגון ואותן הבינה המלאכותית יכולה לבצע. המטרה הסופית היא להשתמש בבינה מלאכותית כדי להוריד את העומס מהעובדים, או כמו שאני אוהב להסתכל על כך – לשפר את הנצילות שלהם.

לכתבה המלאה >>

נכתב על ידי עמית מנדלבוים, Director, Mellanox AI @ Nvidia, כפוסט בקבוצה MDLI (ממליץ להיכנס לקרוא גם את התגובות).

——————————————-

כפי שהובטח, אני מארגן גרסה מקומית של כנס CVPR בו יציגו דוברים ישראליים את העבודות אותן הם הולכים להציג בכנס CVPR עצמו. נתחיל ונציין כי אין קשר רשמי לכנס CVPR העולמית וכי מדובר על יוזמה קהילתית מקומית שמטרתה היא להביא במה לחוקרים הישראלים ולאפשר להקהילה המקומית להיחשף לעבודתם לפני הכנס הבינלאומי. כל הרצאה בכנס תהייה בת 12 דקות בהן כל מרצה יציג את הנושאים העיקריים בעבודה שלו.

השנה, בעקבות מספר הגבוה מאוד שלי חוקרים ישראליים שהתקבלו ל-CVPR, האירוע המקומי יפוצל לשני אירועים בשני תאריכים שונים. האירוע הראשון יתקיים בתאריך ה-07/06/2020, בשעה 18:00 עד 21:00 (הוסף ליומן) והאירוע השני יתקיים בתאריך ה-11/06/2020, בשעה 18:00 עד 21:00 (הוסף ליומן). תודה רבה גם ל-Applied Materials שלקחו חסות על האירוע ואיפשרו לו להתקיים.

כמו כן, לאחר האירוע אשלח את כל המצגות והוידאו בצורה מסודרת בניוזלטר של הקהילה (הירשמו לניוזלטר כדי להישאר מעודכנים), בערוץ טלגרם, בערוץ היוטיוב וגם אעדכן את העמוד הזה . ההרשמה לאירוע מתבצעת דרך הטופס הזה.

רשימת דוברים (7.6):

לכתבה המלאה >>

הכתבה בשיתוף Y-Data

תחום ה-Data Science צבר תאוצה רבה בשנה האחרונה ונראה שישנם עוד ועוד אנשים שרוצים לסלול את דרכם פנימה לעולם זה. מגמה זו הובילה אותי בשנה שעברה ליצור שיתוף פעולה עם Y-DATA – תוכנית ההכשרה של יאנדקס. כפועל יוצא משיתוף פעולה זה הכנתי כתבה מקיפה על התוכנית הלימודית של Y-DATA בה צללנו לעומק של הסילבוס ולמדנו להכיר לראשונה את המהות של התכנית והדגש הרב שהיא שמה על התכנים האקדמיים. שנה שלמה עברה מאז ויאנדקס ממשיכה בכל הכוח ופותחת מחזור נוסף לתכנית ההכשרה שלה שכוללת הפעם תכנים רבים נוספים. ומעל כל זאת, החידוש האמיתי של המחזור הנוכחי הוא האפשרות להשתתף בתכנית במודל "לימודים מבוססי הצלחה" ולשלם על הקורס רק במידה ואכן הצלחתם למצוא עבודה בתחום.

לפני שאנחנו צוללים פנימה לשינויים, נסביר קצת מה היא תכנית Y-DATA ומה עומד מאחוריה. מי שירצה לקרוא על כך בהרחבה מוזמן כמובן לעיין בכתבה שהכנתי בשנה שעברה אשר מופיעה בפסקה הקודמת. Y-DATA היא בעצם תוכנית הכשרה בתחומי הדאטה אשר פונה למועמדים בעלי רקע אקדמי עשיר ו\או נסיון של כמה שנים לפחות בכתיבת קוד אשר רוצים לעשות הסבה לתחום ה-Data Science. התכנית היא שלוחה של בית הספר למדעי הנתונים של חברת יאנדקס (YSDA), הפעיל מזה מעל לעשור במספר ערים ברוסיה. התכנית חרטה על דגלה להכשיר את הסטודנטים שלה לשוק העבודה ולספק להם כלים של ממש, כאלה שיאפשרו להם למצוא עבודה במהרה בסיום הקורס. בשנה שעברה המחזור הראשון של התוכנית בארץ הפך במהרה להצלחה רצינית – בין היתר בזכות פרויקטי הגמר המרשימים שעליהם עוד נדבר בהמשך. כפי שציינתי, השנה התכנית עברה מקצה שדרוגים רחב והתאימה את עצמה לשוק הדינמי הישראלי.

כדי להכיר לעומק את כל השינויים שנעשו בתוכנית, ולכדי לשמוע מידע נוסף על תוכנית המלגות החדשה, קיימתי ראיון עם קוסטיה קילימניק, מנהל תוכנית Y-DATA בישראל. כמו כן, חשוב לי לציין כי בדומה לשנה שעברה, גם השנה אנחנו מקיימים שיתוף פעולה עם יאנדקס, מה שמקנה לכם 1,000 שקל הנחה בשימוש בקוד MDLI. באתר ההרשמה.

תשלום מבוסס הצלחה

לכתבה המלאה >>

אני שמח להזמין אתכם לאירוע ראשון בסדרת אירועי MDLI ops שיעניק דגש לצד הטכני יותר של העבודה היומיומית. אירועים אלו יעניקו במה לחברות ישראליות שפועלות בתחום, מה שיאפשר להן להגיע לקהל רחב יותר של משתמשים. במקביל אירועים אלו יאפשרו לחברי הקהילה לשתף מתודולוגיות עבודה נכונות או כלים אחרים מומלצים שהם חלק משגרת העבודה שלהם. האירוע הראשון כולל 3 הרצאות מגוונות ומעניינות שיעסקו כל אחת בכלי או בעיה נפוצה בעת אימון מודלים. האירוע יתקיים בתאריך ה-10.5.2020 בשעה 17:30 ויועבר בשידור חי לחברי הקבוצה. כדי שאוכל לדעת באיזה כלי לשדר את האירוע, מה שיושפע מכמות הנרשמים, חשוב להירשם בלינק המצורף כדי שאוכל לדעת כיצד להיערך לכך בהתאם.

אירוע בפייסבוק

מידע מלא על ההרצאות:

לכתבה המלאה >>

לפני זמן קצר, בחשיפה של דה מרקר, עלה כי ענקית הטכנולוגיה אינטל עתידה לרכוש את חברת מוביט הישראלית בעלות של לא פחות ממליארד דולר. ברגע שהידיעה עלתה לאוויר נשאלה מיד השאלה: מה הקשר בין חברת שבבים לבין אפליקצית תחבורה ציבורית? כפי שאתם יכולים לדמיין: דאטה. והרבה ממנו. 

נתחיל ונציין כי לאינטל לא באמת משנה אם קו 5 הגיע בזמן או לא. אינטל מעוניינת בתמונה הרחבה יותר שמוביט יוצרת על מצב התחבורה בערים שונות בעולם. מוביט מספקת את המידע החיוני הזה לעיריות וממשלות ברחבי העולם ובכך עוזרת להן לתכנן יותר טוב את המרחב האורבני ולהפחית את העומס על הכבישים. לכתבה המלאה >>