הדרקון המלאכותי: האסטרטגיה של סין בתחום ה-AI

לינק לגוגל פודקאסט.
לינק לאפל פודקאסט.

הפרק בשיתוף "להבין את סין".

האם סין תנצח במרוץ ?

ב-2017 הציג הממשל הסיני את התכנית האסטרטגית שלו לבינה מלאכותית, שמטרת העל שלה היא ביסוס סין כמובילה העולמית במחקר, פיתוח ויישום בינה מלאכותית עד שנת 2030. התוכנית למעשה מהווה המשך ישיר ונדבך קריטי ביישום תכנית החומש ה-13 (2016-2020) והתכנית האסטרטגית "Made in China 2025" ששמה לה למטרה להעלות את סין במעלה שרשרת הערך הגלובלית ולהפוך מ"מהמפעל של העולם" לכלכלה חדשנית המבוססת על תעשיות עתירות-ידע ושירותים מתקדמים – תוך הקטנה דרסטית של התלות ברכיבי ליבה תוצרת חוץ (כמו שבבים, מערכות הפעלה, רכיבי מנועים מתקדמים וכו').

תכנית זו, השואבת את השראתה מהתוכנית הגרמנית "תעשייה 4.0", נועדה לקדם את יכולותיה ולחזק את מעמדה של סין בזירה הבינלאומית מבחינה כלכלית, מחקרית וגיאו-פוליטית, כמו גם לשפר את איכות החיים, הביטחון, הרווחה והיציבות החברתית בסין אל מול השינויים החברתיים והדמוגרפיים (ובראשם הזדקנות האוכלוסייה) שהיא עוברת.  הממשל מזהה מספר תעשיות "חוד החנית" שבהן על התעשייה הסינית להתמקד – חלל, רובוטיקה, אנרגיה ירוקה, IoT, תשתיות תחבורה, רפואה ועוד.   הממשל הסיק שהמשותף לכל התעשיות הוא חשיבות הבינה המלאכותית כדי להשיג בהן את פריצות דרך הטכנולוגיות הבאות.    וכך נוצרה לה "תכנית פיתוח הדור החדש של האינטליגנציה המלאכותית", או בשמה הקליט יותר:  AI 2030.

כמיטב המסורת של התוכניות האסטרטגיות מבית היוצר של הממשל הסיני – מדובר בתוכנית מקיפה ומפורטת, שנועדה להנחות ולמקד את כל הגופים הרלוונטיים במשק הסיני על מטרות ברורות, יעדים מדידים, סקטורים מועדפים וכו'. ננסה לסכם כאן את עיקרי התוכנית ודרכי הפעולה המרכזיות, ולעמוד על היתרונות והחסרונות המרכזיים של סין בכדי להשיג את מטרותיה.

עיקרי התוכנית:

התוכנית שואבת את רוחה, השראתה ואת הקונטקסט הרחב שלה מנאומיו של נשיא סין, שי ג'ין-פינג. שי נתפס, בצדק, כנשיא החזק והדומיננטי ביותר של סין מזה עשורים רבים. שי מדגיש בנאומיו את "100 שנות ההשפלה" (ממלחמת האופיום באמצע המאה ה-19 עד עליית המפלגה הקומוניסטית לשלטון באמצע המאה ה-20), התקופה בה סין סבלה קשות ממעצמות המערב – ומבקש להחזיר את המדינה למקומה הטבעי – כמובילה הכלכלית והטכנולוגית בעולם, כפי שהייתה למעשה לאורך רב ההיסטוריה הארוכה שלה באלפי השנים האחרונות.  סין היתה בנחיתות מול המערב ב-200 השנים האחרונות בגלל שהיא "פספסה" את המהפכות התעשייתיות הראשונות, וגם במהפכת המידע של האינטרנט היא היתה בפיגור. הבינה המלאכותית נתפסת ע"י סין כמהפכה הבאה, שאותה יש לה הזדמנות אמיתית להוביל או לפחות לשחק תפקיד משפיע ומכריע בה.

העקרונות המנחים של התוכנית הן ביסוס סין כמובילה טכנולוגית עולמית ב-AI, תוך שאיפה להשגת פרצות דרך טרנספורמטיביות ומערערות בתיאוריה הבסיסית, במתודולוגיות העבודה ובבניית כלים ומערכות, ובכך לזכות ביתרונות של "First Mover".  כמו כן, הממשל מבקש לנצל את "המערכת הסוציאליסטית"  (לפני כביסה –  השלטון האוטוריטרי-ריכוזי) בכדי לתכנן ולנתב את המשאבים הדרושים מכל סוג ולפתוח הזדמנויות.  על התוכנית להיות מוכוונת-שוק, וליצור טכנולוגיות אפליקטיביות לביסוס יתרונות תחרותיים.  ולבסוף – התוכנית שמה דגש על שיתופיות והדדיות – קוד פתוח, פיתוח מתואם ומפרה-הדדית בתחום האזרחי, המוסדי והצבאי וליצור שיתופי פעולה גלובליים  (באחרון בהחלט אפשר להטיל ספק מסוים…).

יעדיה האסטרטגיים של התוכנית – מחולקים לשלושה שלבים:

השלב הראשון, עד שנת 2020 – למצב את סין בשורה אחת עם המובילות העולמיות בתחום הבינה המלאכותית, תוך ביסוס מספר חברות מובילות כחלק מ"עמוד השדרה העולמי של ה-AI". סין שמה למטרה יצירת תעשייה של כ-20 מיליארד דולר (150 מיליארד יואן) לטכנולוגיות הליבה של AI וכ-150 מיליארד דולר (טריליון יואן) לתעשיות הנלוות.

השלב השני, עד שנת 2025 – השגת פריצת דרך משמעותית בתיאוריה הבסיסית של AI (החלק שסין מזהה בצדק כפחות חזק במחקר שלו, לעומת יישומים "מוצריים" של תיאוריות קיימות שבו היא מצליחה הרבה יותר), במקביל לביסוס חלק מהטכנולוגיות והאפליקציות שמובילות העולמיות בתחומן.  גידול תעשיית טכנולוגיות הליבה לכ-60 מיליארד דולר, והתעשיות הנלוות ל-750 מיליארד דולר. עד 2025 סין מצפה ליצור מערכת רגולציה מלאה, אם כי ראשונית, של כל תחומי ה-AI.

השלב השלישי, עד שנת 2030 – היעד הסופי והמרכזי של התוכנית – הפיכת סין למובילה העולמית בחדשנות AI, במחקר התיאורטי הבסיסי, ביישומים הפרקטיים שלו בשוק הצרכני והממשלתי ומבחינת סך גודל השוק.  בשלב זה תידרש רגולוציה מלאה על כל היבטי השימוש ב-AI.

ננסה לנתח כאן את היתרונות והחסרונות המרכזיים של סין.  הניתוח מתמקד בהיבטים מדידים ככל הניתן.  הנקודה שעלתה רבות בנוגע לאופי המשטר, רמת החופש לה זוכים האזרחים וההשפעה שלה על חדשנות לא מנותחת פה באופן ישיר – אך היא מגולמת הן בחסרונות והן ביתרונות.
תקצר היריעה מלהעמיק בכל ההיבטים והנקודות שעשויות להשפיע על ביצוע והשגת היעדים האלו, אך אנסה לציין כאן בקצרה את החשובים שבהם:

יתרונות:

דאטה – סין אוספת כמויות עצומות של דאטה מסוגים רבים, הודות לשלושה גורמים מרכזיים – כמעט מיליארד משתמשים מחוברים לרשת בסין, ועושים הכל דיגיטלית.  יתרה מכך – לסין יש כוח עבודה זול וגדול מאד באזורים הפחות מפותחים שעוסקים בתיוג ומיון כמויות הדאטה העצומות שנאספות.  וכמובן, דרישות הפרטיות "המצומצמות" תורמות גם הן לאיסוף וסידור הדאטה. בחודשים האחרונים חל היפוך מגמה מסויים בנושא כשהוצגו דרישות פרטיות מחמירות בסגנון GDPR שתקפות עבור חברות מסחריות (לא עבור השלטונות) – אבל עדיין כמויות הדאטה שנאספות הן אדירות, הכל דיגיטלי, הכל אונליין – וכל עוד יש תמורה אמיתית של נוחות שימוש, הצעות משתלמות וכו' – עושה רושם שחלק גדול מהמשתמשים בסין מוכנים לעסקה – די כמו במערב…
דוגמאות: Social Credit System, תשלומים דיגיטליים (ANT),

 שיתוף פעולה כלל מערכתי – כשהממשל מוציא תוכנית אסטרטגית שכזו, כולם מתיישרים – ולדרישתו, כולם עובדים בשיתוף פעולה להשגת מטרות ויעדים משותפים. המגזר הממשלתי, האקדמיה, המגזר הפרטי והמשקיעים השונים יושבים יחד בוועדות היגוי ותכנון לאומיות, חולקים ידע, מידע וכלים ועובדים על פרויקטים משותפים. הממשל המרכזי רואה את תפקידו בהשקעות גדולות בגופי מחקר ייעודיים, תשתיות כמו סנסורים על הכבישים המהירים ובניית ערים מותאמות לרכבים אוטונומיים – והשלטונות המקומיים מתחרים ביניהם מי יאפשר תשתית ותמיכה טובה יותר לחדשנות בתחומים שסומנו.

דוגמאות: BAAI ומודל השפה וו-דאו, פרוייקט אפולו של באידו.

אקסלרציה של "בחירת הזוכים" – כשסין מגדירה תעשייה או תחום חדש כאסטרטגי עבורה, היא יוצרת מודלים של סבסוד ותמיכה ברמה המרכזית ומהקומית, וקמות בדרך כלל אלפי יוזמות בתחום, שמתחרות ביניהן כשכעבור כמה שנים – הטובות ביותר שורדות. סין נוהגת לסמן את החברות המוצבות בעמדה הטובה ביותר לסקטור מסויים כנבחרות להוביל אותו, ולא מנסה להגביל אותן אלא להיפך – לעודד ולהקל על התפתחותו והשתלטותו על השוק ע"י סובסידיות, ניצול קשרים בינ"ל ופתיחת שווקים חדשים (ולא פעם גם ע"י חסימת תחרות מחוץ למדינה בשוק המקומי) תוך ציפייה שהוא ינצל את הגודל והרוח הגבית בכדי לקדם את התחום ולחדש בו. הגישה הזו, למשל, הפכה את חוואווי למובילה עולמית של תחום רשתות התקשורת המתקדמות. דוגמאות בתחום ה-AI: עליבאבא נבחרה להוביל את תחום הערים החכמות, באידו את תחום הרכבים האוטונומיים וטנסנט את תחום הרפואה הדיגיטלית.

חסרונות: 

מומחיות –  למרות מאמצים כבירים בתחום מזה מספר שנים שבהחלט נושאים פירות, סין עדיין בפער משמעותי מארה"ב בכל הקשור לטאלנטים בתחום ה-AI.  זה שלא שחסרים חוקרים ומהנדסים איכותיים סיניים – בטח לא יפתיע אתכם שכבר היום סין מובילה במספר המאמרים המפורסמים גם היום.  בגל זאת מדינת ענק, וחלק לא מבוטל מהמאמרים שייך למוסדות ממשלתיים ועשוי בהחלט להיות מנופח. אבל זו לא רק הכמות, זו גם האיכות – ייתכן שכן יפתיע אתכם לדעת שסין צפויה לעבור את ארה"ב כבר השנה במספר המאמרים שהם בטופ 10% מבחינת ציטוטים ורפרנסים, ושהיא צפויה להשתלט על המקום הראשון גם באחוזון העליון כבר ב-2025.  אז למה זה עדיין חיסרון?  שתי סיבות – הראשונה היא שחלק לא מבוטל מהמומחים הסינים שלומדים בארה"ב – לא חוזר לסין.  והשניה היא שחלק גדול מהמחקר הסיני האיכותי הוא בתחומים יישומיים הנדסיים ולא בפריצות דרך גדולות. הדבר מתבטא במיוחד בפיגור של סין אחרי ארה"ב בכל הקשור לתיאוריה ומחקר בסיסי של התחום.  סין כצמה סימנה את הבעיה הזו כקריטית ביותר עבורה.

חומרה – לסין יש חיסרון גדול מול ארה"ב בכל הקשור לייצור החומרה האיכותית הנדרשת. סין (כמו כל העולם) תלויה בחברות המעבדים האמריקאיות הגדולות.  כבר במצב הנוכחי של מלחמת הסחר ארה"ב משחקת היטב בקלף הזה וגורמת לסין לסבול.  הסין מודעים לכך ומודאגים מכך – ועדיין יהיה להם קשה מאד לסגור את הפער בשנים הקרובות.

"גן סגור" – בניגוד לענקיות האמריקאיות, לסין יש דריסת רגל קטנה יותר בעולם, ובעיקר בעולם המערבי.  החלק הארי של הדאטה שהיא אוספת הוא בתוך סין, על אזרחים סיניים.  זה חשוב במיוחד כי סוגדאטה ספציפי הוא רלוונטי לאפליקציות ספציפיות. דאטה על גולשים, דאטה לכבישים או דאטה רפואי הם עולמות נפרדים במידה רבה וסיםן צריכה ליצור מספיק מאסה רלוונטית ומגוונת בכל תחום. סין מנסה להתגבר על כך באמצעות פרישת מוצרים גלובליים (לא סתם הממשל האמריקאי סימן את HUAWEI, ולהבדיל – גם את TikTok) והשקעה בחברות גלובליות מובילות.  מניעת התחרות ההוגנת בתוך גבולות סין שרתה את סין היטב במשך עשורים, אך כשעוד מדינות מובילות כמו הודו ובריטניה מצטרפות לארה"ב בהגבלות מרחיקות לכת, סין מתחילה לגלות את הצד השני של המטבע – ביתר שאת.

אז האם סין אכן תעמוד ביעדי התוכנית ?  

זוהי שאלה ספקולטיבית רחבה ומורכבת.  אם בעבר הלא רחוק היה נראה שסין בהחלט צפויה לעמוד ביעדי התוכנית ואף להקדים את תאריכי היעד בחלק מן המקרים, הגיעו שני אלמנטים מרכזיים שטרפו את הקלפים והאטו את קצב התקדמותה:
הראשון הוא נגיף הקורונה כברבור שחור שפגע בכלכלה העולמית בכלל ובסין בפרט, ויצר אי-וודאות גדולה יותר משהוערכה בעת הצבת היעדים.

השני, וככל הנראה המשמעותי יותר, הוא המלחמה הגיאו-כלכלית עם ארה"ב. האחרונה סימנה את סין כאיום המרכזי על ההגמוניה שלה כבר בתקופת אובמה, אך בתקופת שלטונו של טראמפ, וביתר שאת לאחר הצגת תוכנית AI 2030  ע"י הממשל הסיני, ננקטו צעדים נוקשים ואפקטיביים שפגעו בבטן הרכה של סין:  ההגבלות על השקעות סיניות בארה"ב וחוקרים סיניים באוניברסיטאות האמריקאיות פוגעים באסטרטגיית ה- Technology Transfer, סימון של חברות מסוכנות לביטחון הלאומי כמו HUAWEI מונע מהן גישה לרכיבים (בעיקר חומרה) שקריטיים למו"פ שלהן מצד אחד, ומקשה עליהן לנצל בצורה מיטבית את תמיכת הממשל בסין בכדי להוציא לפועל תוכניות להשתלטות על שוק הגלובלי.   מצד שני, צעדים כמו שנקט טראמפ כשביטל את הוויזות למהגרי עבודה מומחים עובדות בכיוון ההפוך – ועשויות לדחוף לפחות חלק מהם לפנות למקומות אלטרנטיביים, וסין בהחלט מיצבה את עצמה כמי שתקבל בברכה ובתנאים אטרקטיביים כל טאלנט בתחומי המדע והטכנולוגיה החשובים לה.

אם בוחנים את השלב הראשון בתוכנית, עבור 2020, סין אמנם התקדמה בקצב מרשים מאד, אך לא הצליחה לעמוד לחלוטין ביעדים שהציבה לעצמה –  בעיקר מבחינת גודלה הכלכלי של התעשייה.  פרסומים סינים שונים אמנם טוענים שסין עמדה בחלק מהיעדים – אך לא מומלץ להתייחס אליהם כאל אמת צרופה… כמעט כל גוף ואדם שרוצה להתקדם בסין חייב להראות שהוא עומד ביעדים, או שעתידו לא יהיה מזהיר… הערכות של חברות מחקר ופיננסים מערביות מעריכות שסין תגיע בערך ל-70%-85%  מהיעד שהציבה ל-2020, וזה נעשה ע"י קצב גידול שנתי הקרוב ל-50%.  מרשים לכל הדעות.

לפני שנה, דעתי היתה שבסופו של דבר סין צפויה להגשים את שאיפותיה ולהפוך למובילה העולמית בתחום ה-AI, אך במיוחד לאור המלחמה הקרה המסתמנת עם ארה"ב ייקח לה יותר זמן לגשר על הפערים בתחומים המהותיים בהם היא מפגרת אחרי הדוד סם. אולי כדאי לעדכן את שם התוכנית ל-AI 2040 – אבל נראה שכמו ברוב היעדים האסטרטגיים שהציב הממשל הסיני ב-40 השנים האחרונות, גם כאן סין תדע להתקדם לעבר המטרה בקצב מרשים. ועדיין – יותר מכל הדבר תלוי באסטרטגיה הנגדית שתנקוט ארה"ב. ארה"ב היא עדיין ללא ספק המובילה כשמשקללים את כל תחומי ה-AI והפרמטרים החשובים להם ביותר. כרגע.

על חלקם של הסינים במחקרי AI איכותיים

על "נדידת המוחות" בין המדינות השונות

Playbook:

השקעה ממשלתית אדירה:
תשתיות – למשל בכבישים, בסבסוד של מחשבי על, מרכזי מחקר, מענקים לחוקרים וכו'
מימון ברמת הממשל המרכזי ובעיקר ברמת הממשל המקומיים שמתחרים ביניהם במי יראה יותר הישגים ברוח המפקד – משיקעים בהמון חברות, זה יוצר גם בזבוז ורמאויות אבל זה קצת כמו מודל של VC (עם בדיקת נאותות הרבה פחות רצינית לרוב…) – אם על כל כמה עשרות השקעות שייכשלו, תהיה חברה אחת שתהפוך לענקית בתחומה ותהיה שווה עשרות מיליארדים – זה שווה את ההשקעה, בעיקר ברמה האסטרטגית ובמקרים רבים גם ברמה הכלכלית.

AI Hubs:
דוגמא מובילה:
Beijing: Haidian/Zhongguancun – Baidu, JD.com, Bytedance, Sensetime, Megvii
BAAI – Beijing Academy of Artificial Intelligence – – ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בסוף 2018 ומורכב מחברות מסחריות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר שעובדים יחד כדי להגיע לפריצות דרך משמעותיות, מחקר בסיסי וכדומה.

מרכזים גדולים נוספים:
Shenzhen – DJI, Tencent, Huawei
Hefei – China Speech Valley – iFlytek, The University of Science and Technology of China
Hangzhou – Alibaba, Ant Financial, ZheDa
Shanghai – WAIC, Microsoft AI Center, Squirrel AI, Yitu