בדרך לתפקיד ה-Data scientist: תואר שני כן או לא?

בצורה קצת יותר מפורטת. למה לעשות תואר שני, איך לעשות תואר שני, וכל הסיבות למה אתם לא עושים או רוצים לעשות תואר שני ולמה הן לא רלוונטיות. אזהרה: פוסט ארוך!

קצת רקע, ראיינתי בשנתיים וחצי האחרונות למעלה מ150 מועמדים לתפקידי דאטה סאיינטיסט. אני שומר על ראש פתוח ולכן ראיינתי כמעט כל סוג אפשרי

1. אנשים ותיקים מאוד בהיי-טק שלאחרונה נכנסו לתחום.

2. אנשים שעשו תואר ראשון (ואולי גם שני ושלישי) ואז עשו קורס של אחת המכללות למיניהן (בלי להזכיר שמות) כולל תוכניות מאוד אינטנסיביות שחלק כאן מכירים.

3. אנשים כמעט בלי רקע בתחום אבל עם רקע מתמטי\מדעי חזק מאוד.

4. אנשים שעובדים כבר כמה שנים בתחום.

5. אנשים שסיימו עכשיו תואר שני בתחום.

6. אנשים שסיימו תואר ראשון ולקחו כמה קורסים + פרויקט.

בלי להיכנס כרגע להכללות ובלי לפגוע באף אחד, ותוך הסתייגות שתמיד תמיד יש יוצאי דופן, להפתעתי (שוב, כי אני מנסה לשמור על ראש פתוח), מי שהפגינו את היכולות הטובות ביותר בראיונות היו אלו שעשו תואר שני בתחום (או לכל הפחות קרוב לתחום) עם סטייה קלה לאנשים שעשו תואר שני או שלישי אחר (למשל פיזיקה, ביולוגיה, מתמטיקה) עם רקע של הצטיינות ונכנסו לתחום לאחרונה דרך המחקר שלהם, עבודה שלהם, או עצמאית. כמובן שאלה שעשו תואר שני וכבר עובדים כמה שנים בתחום היו טובים, אבל אלה למרבה הצער נדירים ביותר.

קצת רקע נוסף שלא תחשבו שאני סתם איזה מתנשא שזורק עליכם "תעשו תואר שני" בלי שיש לכם אפשרות, אז אני התחלתי תואר שני במדעי המחשב, בגיל 30, כשהייתי עם שני ילדים, אחרי שנתיים בתעשייה ועם תואר ראשון בהנדסה (כלומר הרבה השלמות לתואר השני) ועם זה שהייתי צריך גם לעבוד במקביל לחלק מהתואר. וכן, היו אתי בתואר השני לא מעט אנשים כאלה (פחות או יותר), כולם סיימו וכולם עובדים היום בתחום.

אז נתחיל משאלת השאלות, למה בכלל לעשות תואר שני?

התשובה, אולי המפתיעה קצת, אבל בעיניי הסיבה היחידה שבאמת תחזיק אתכם, זה פשוט כיף, ממש ממש כיף.

התואר השני היא הזדמנות, נדירה ממש, להשקיע שנתיים (ולפעמים יותר) בלהרחיב את האופקים שלכם, רק שבניגוד לתואר הראשון אתם אשכרה יכולים לבחור, לגמרי לבד, מה אתם לומדים. וזה באמת חוויה נפלאה.

בוא נכנס קצת לעומק ולכל הדברים הנפלאים באמת שיש בתואר שני:

1. קורסים – בתואר השני יש לכם הזדמנות לעשות קורסים מרתקים, אצל מרצים שבדרך כלל מרצים על התחום שלהם (בשונה לגמרי מקורסים של תואר ראשון), קורסים מעמיקים ונישתיים שאין לכם שום סיכוי בכלל לעשות בזמן הפנוי שלכם ויש מעט מאוד כמותם באינטרנט.

2. פרויקטים – חשוב מהקורסים עצמם בתואר שני הרבה מאוד פעמים סוף הקורס הוא פרויקט. בתואר השני יש לכם הזדמנות נדירה לעשות 3-5 פרויקטי ML או דאטה סאיינס סופר מושקעים עם עוד אנשים, פרויקטים מהסוג שבכל המכללות למיניהם תעשו במקרה הטוב אחד. אתם בונים לעצמכם מוניטין, "תיק עבודות" ומקבלים ניסיון אדיר באיך לעשות פרויקט טוב, איך לכתוב קוד, איך לכתוב מאמר ואיך זה לעבוד עם אנשים אחרים (בד"כ הפרויקט הוא בקבוצות). אני בתואר השני עשיתי 4 פרויקטים, אחד אפילו הפך למאמר שפורסם (ועוד אחד שכמעט), והחלק הכי טוב, נהניתי מכל רגע.

3. סמינרים – כל אחד חייב לקחת סמינר אחד או יותר (אני לקחתי 3) בתואר השני, חוץ מזה שזה ממש כיף (וקל בדרך כלל) אתם מאפשרים לעצמכם ללמוד מאמרים בצורה מאוד אינטנסיבית, מתרגלים את יכולת ההרצאה והעמידה מול קהל, ולומדים, הרבה פעמים, מאנשים שביום יום קשה מאוד לתפוס הרצאות שלהם. וחוץ מזה, וזה מביא אותי לנקודה 4

4. קשרים – הנה משהו שלא מדברים עליו כמעט, התואר השני הוא אחת ההזדמנויות הכי טובות בחיים ליצור כמות אדירה של קשרים עם עשרות אנשים שיכולים לשתף אתכם פעולה ולעזור לכם בעתיד, בין אם זה בלמצוא עבודה, בלגייס משקיעים, בלהקים סטרטאפ, הכל. בתואר השני אתם נמצאים בצורה מאוד אינטנסיבית עם אנשים שחוקרים אתכם, בין אם זה במעבדה שלכם, בתחום שלכם, בסמינרים, או בקורסים. אני יכול להעיד ששנתיים אחרי, כמה מהחברים הכי טובים שלי הם אלה שלמדו אתי וחוץ מזה , וזה מביא אותי לנקודה 5.

5. כנסים – אין, ולא יהיה לכם זמן יותר טוב ללכת לכנסים מאשר התואר השני, פשוט כי יש לכם זמן. וזה לא רק כנסים אקדמיים בחול, זה גם כנסים מסחריים יותר בארץ, ומיטאפים, וקבוצות למידה, הכל פתוח והכל מעניין, וזו הזדמנות מעולה להכיר אנשים, וללמוד את אחת היכולות הכי חשובות בחיים, היכולת ליצור קשרים, או בלעז, נטוורקינג.

ואחרי שאמרתי את כל מה שמסביב אז נגיד את הנקודה הברורה ביותר. המחקר. רוב התואר השני שלכם יהיה המחקר שלכם. המחקר שלכם יהיה סיזיפי לפעמים וקשה, ומתסכל, אבל בסוף הוא יהיה ממש ממש כיף. כי במחקר בתואר שני יש לך הזדמנות באמת לחקור, לחפש כיוונים חדשים, ללמוד נושאים לעומק, להריץ עשרות ניסויים ואז שוב פעם כי מישהו כבר עשה את זה לפניך. לקרוא עשרות, אם לא מאות מאמרים לדעת לסכם אותם מהר, להבין מה רלוונטי ומה לא. לעבוד עם מנחה, לעמוד בדדליינים, להתייעץ ולהיעזר באנשים שסביבך. כל אלה הם יכולות סופר רלוונטיות לשוק העבודה שקשה מאוד למצוא אחרת.

איך עושים תואר שני?

אז אם קראתם עד לכאן והשתכנעתם, עכשיו נצלול קצת לאיך עושים תואר שני.

נתחיל בשאלת השאלות, במה לעשות תואר שני. והתשובה היא שזה בכלל לא השאלה. השאלה היא אצל מי עושים תואר שני.

בתואר השני המנחה והמחקר שלכם יותר חשוב מהחוג המדויק שבו אתם עושים תואר שני.

אם אתם יכולים ומצליחים למצוא מנחה לפני שאתם מתחילים תואר שני זה נפלא, מנחה יכול לעזור בהרבה מעבר למחקר (מלגות, השלמות, המלצות לקורסים ועוד)

אבל, וזה אבל גדול, ברוב האוניברסיטאות יבקשו ממכם קודם להירשם לתואר שני ורק מתישהו במהלך השנה הראשונה למצוא מנחה ולכן כן כדאי לדעת לאיזה חוג להירשם.

מה ללמוד:

אז ככה. החוגים הכי רלוונטיים הם מדעי המחשב, והנדסה (חשמל או מחשבים) כשבין אוניברסיטה לאוניברסיטה זה משתנה מה מהם עדיף. חוגים נוספים שיש מקומות שאפשר לעשות מחקר מעולה: סטטיסטיקה, תעשיה וניהול, מתמטיקה, פיזיקה (יותר נדיר אבל קיים) קוגניציה, ביולוגיה, ומדעי המוח. יש גם אוניברסיטאות שהתחילו תואר שני ספציפי במדעי הנתונים (לפעמים זה תחת מתמטיקה ומדמח) ומההתרשמות שלי עד כה מדובר באחלה תוכניות, זאת תחת הנחה שהמנחה עדיין יכול להגיע באופן רציני מהתחום. העיקר הוא, וזה הכי חשוב, שתהיה לכן האפשרות לקחת קורסים רלוונטיים ועדיף מהחוגים שבהם הם עוברים בצורה הכי טובה שלהם (בד"כ מדמח, הנדסה, סטטיסטיקה ותעשייה וניהול).

איפה ללמוד:

כאן התשובה פשוטה, באוניברסיטה. כמובן שגם החוג בתוך האוניברסיטה מאוד משנה, יש כאלה שבהן מדמח חזקים בהרבה מהנדסה ויש כאלה שלהיפך, יש כאלה (באר שבע למשל) שההתמחות היא דווקא בתעשייה וניהול.

אז איך בוחרים:

התהליך הוא כזה, קודם כל, הכי נוח בדרך כלל הוא פשוט להמשיך באותו המקום שעשיתם בו תואר ראשון. עדיף גם לנסות לפחות לקחת קורסים או לעשות פרויקט אצל מישהו מהחוקרים בתחום.

אם לא התמזל מזלכם (זה בסדר גם לי לא) אז ההצעה שלי היא פשוט להתחיל לשאול, להיכנס לאתרי האוניברסיטאות, לראות כמה חוקרים יש, מה ההתמחויות שלהם, האם זה מעניין אתכם. להגיע למקומות ולפגוש אותם ו\או סטודנטים שלהם. אני באופן אישי פגשתי 5 מנחים לפני שמצאתי את המנחה שלי. בהרבה מהמקרים לא תוכלו לקבוע מנחה לפני שהתחלתם ללמוד במוסד ולכן פשוט תלכו למקום שיש בו הכי הרבה סיכוי שתמצאו מישהו שמעניין אתכם.

אחרי שבדקתם את זה כמה שיקולים רלוונטיים נוספים:

1. אם אתם צריכים השלמות, כמה השלמות יש. בתחום הזה יש פערים מטורפים החל ממקומות שבקושי דורשים משהו אפילו אם באת מתחום אחר לגמרי, למקומות שרוצים שנה או אפילו שנה וחצי של השלמות.

2. מלגה. כמה משלמים, האם משלמים גם לסטודנטים בלי מנחה, כמה המנחים דואגים לשלם. במקרה הזה הסטנדרט שהתקבע היום הוא בין 4500 ל6000 ש"ח לחודש, יש מקומות שיותר מזה, יש מקומות שפחות. המלצה שלי, תדאגו למלגה שתאפשר לכם לא לעבוד לפחות בחלק מסוים של התואר.

3. האם ישנן משרות תרגול\בודקי תרגילים וכמה קל להשיג אותן כאן. השכר הוא כמעט קבוע ועומד על בערך 2000 ש"ח לחודש למתרגל עבור משרה שנתית גם כאן יש יותר ויש פחות. הדבר הזה, מעבר לכסף, חשוב מאוד למי שרוצה לתרגל את היכולות הפרונטליות שלו.

4. אם זה רלוונטי לכם, האם מותר לעבוד תוך כדי התואר ובאיזה אחוז משרה, וכן כמה מלגה ניתן לקבל אם עובדים תוך כדי.

הרבה מהמידע הזה ניתן למצוא ישירות באתרים של הפקולטות השונות, מה שלא, אפשר לשאול חברים או אפילו את המנחה שאתם נפגשים אתו ו\או המזכירה של החוג.

ועכשיו, אחרי שהבנו למה ואיך, אז נעבור לתירוצים וללמה הם לא רלוונטים.

אבל לפני זה שאלה חשובה שעולה הרבה, האם לעבוד תוך כדי התואר השני:

בניגוד לתואר ראשון שבו התשובה (שלי לפחות) היא כן, ברור. בתואר שני זה לא כל כך פשוט. יש המון שיקולים שיכולים להשפיע על זה אבל בגדול הנה כמה מסלולים שיכולים להצליח:

1. לא לעבוד בכלל כל התואר מעבר למשרת תרגול באוניברסיטה. מי שיכול לאפשר לעצמו את זה, אז אחלה, התחום כל כך מבוקש שלא תהיה לכם שום בעיה למצוא עבודה כשתצאו

2. לעבוד במשרה כמעט מלאה בזמן שעושים את הקורסים של התואר השני ואז לקחת חופש של כמה חודשים כדי לעשות מחקר. לא אידיאלי אבל אפשרי, ראיתי לא מעט שעשו ככה.

3. לא לעבוד בכלל בשנה הראשונה וכשהמחקר נמצא בצורה מתקדמת יחסית להתחיל לעבוד במשרה חלקית (בתחום כמובן), אני עשיתי את זה ולא מעט אנשים שאני מכיר, זה פוגע קצת במחקר אבל בגדול למי שצריך את הכסף מסלול סבבה.

דברים שלא עובדים בדרך כלל: לעבוד במשרה חלקית תוך כדי התואר מההתחלה. לא לעבוד שנה ואז לעבוד במשרה כמעט מלאה (או מלאה) במקרים כאלה ראיתי לא מעט אנשים שסיימו את התואר אחרי 3-4 שנים או לא סיימו בכלל ובמקרה הזה זה רעיון רע, כי המחקר שלכם חשוב, וכן גם הדיפלומה עצמה. ופה אומר שכמה מועמדים שראיינתי שאמרו לי שהם באמצע תואר והם מחפשים משרה מלאה, ביקשתי מהם לעצור את זה ולסיים את התואר קודם, מקווה שהם הקשיבו לי.

ועכשיו כמו שהבטחתי לחלק התירוצים של למה לא לעשות ולמה הם לא רלוונטיים (בדרך כלל):

1. אין לי זמן – תואר שני דורש בסוף פחות זמן ממשרה מלאה ואפשר (עם תרגולים ועוד) להגיע למשכורת של 8000 ש"ח נטו. אם זה לא מספיק אפשר לעבוד קצת לפני בתעשייה ולחסוך כסף, ברגע שמתייחסים לזה ככה מבינים שזה אפשרי.

2. אין לי כסף – ראה 1. חוץ מזה שהתואר הזה מחזיר לגמרי את ההשקעה בו אז ניתן לראות את זה כהוצאת כסף על משהו שמחזיר את עצמו (כמו בית למשל)

3. אני פוחד לצאת מהשוק לשנתיים (מקצועית וכספית) ראה 2 ושוב, גם כאן זה השקעה שמחזירה את עצמה בגדול

4. לא עשיתי תואר ראשון בתחום – כמעט כל מה שלמדת (אלא אם זה ממש רחוק) ניתן לבוא ולעשות השלמות ולהיכנס לתואר שני, אני מכיר אנשים שלמדו כלכלה ופסיכולוגיה וסיימו תואר שני במדמח בדאטה סאיינס.

5. אני יכול ללמוד באינטרנט – אני לא אכנס לזה עכשיו אבל מעבר לעובדה שרוב הקורסים באינטרנט הם פשוט ברמה נמוכה, קשה מאוד להתמיד אתם, לעשות פרויקטים ותרגילים ושוב, אין לזה אפילו עשירית מכל יתרונות התואר השני שמניתי למעלה.

6. אני יכול ללמוד במכללה כלשהי – גם אם האופציה הזו טובה יותר מקורסים אונליין, אני עדיין חושב שהכמות הענקית של היתרונות בתואר השני יוצרת פער מאוד גדול בין מי שעשה תואר שני לבין מי שלמד במכללה. מה גם שכלכלית זה לפעמים יוצא כמעט אותו המחיר.

אז אם קראתם עד כאן אני מקווה שננתי לכם מידע מועיל. יש עוד כמעט חצי שנה עד פתיחת השנה האקדמית אז אפשר בהחלט להירשם. ובנימה אישית התואר השני היה אחת החוויות המעשירות, המעצימות והכיפיות שהיו לי בחיים ורק בשביל זה אני באמת, מכל הלב, ממליץ לכם לעשות את זה.