הסקר השנתי של קהילת MDLI 2021 – דו"ח השכר

AutoML Conference

כנס אונליין ב-15.8 - ההרשמה בחינם

English version

Arabic version

כמו בשנים קודמות, גם השנה קיימנו את הסקר השנתי של קהילת MDLI, במטרה למפות מגמות שונות בקרב העוסקים בתחומי ה-Data Science וה-Machine Learning. השנה מספר יוצא דופן של משיבים ומשיבות מילאו את הסקר השנתי שלנו – 1,250 איש – הישג מכובד לכל הדעות. עמרי גולדשטיין, מפתח אלגוריתמים, מדען נתונים ובעל הבלוג "מבוסס נתונים", ניתח את נתוני הסקר. מתוכם הפקנו את דו"ח השכר של קהילת MDLI לשנת 2021, ולצד זאת פיתחנו מחשבון שכר ייעודי עבור מקצועות הדאטה בארץ.

בשבועות הקרובים יועלו לאתר מספר דו"חות נוספים שיכילו ניתוחים שונים של תוצאות הסקר, ביניהם: כיצד נבנה מחשבון השכר החדש שלנו, מצב פערי השכר המגדריים בשוק וניתוח התפקידים השונים ותחומי האחריות הנלווים אליהם. דו"ח השכר המלא הוא החלק הראשון בסדרה, והוא מובא כאן לפניכם/ן.

בדו"ח הנ"ל נפלח את נתוני השכר שעלו בסקר לפי תפקיד, השכלה, רמת בכירות, גיל, ניסיון, מגדר ועוד. כשמנתחים את ההשפעה של התשובות השונות על השכר, אנחנו כמובן חשופים להשפעה של משתנים מתערבים. למשל, השכר הממוצע בסקר היה 38,500 ש"ח בחודש עבור מי שעובדים בתל אביב, לעומת 26,700 ש"ח בחודש בממוצע בירושלים. הנתונים האלו עשויים להיות שימושיים עבור מי ששוקל מעבר מהבירה לתל אביב או להיפך, אבל בוודאי לא ניתן לצפות לקפיצה של כ-12,000 ש"ח בשכר רק כתלות בשינוי מקום מגורים. אולי היצע המשרות שונה בתל אביב? או רמת ההשכלה הממוצעת? אין סוף לחיתוכים שניתן לעשות ולקשרים הסיבתיים שניתן לחפש. בדו"ח הזה נסתפק בחיתוכים סביב שניים או שלושה משתנים בכל פעם ונציג עבור כל קטגוריה לא רק את הממוצע, אלא גם מדדים סטטיסטיים אחרים שילמדו אותנו על ההתפלגות כולה.

הערה: מתוך שמירה קנאית מאוד על פרטיות המשיבים (ועל יכולת ההכללה מהמסקנות) לא תוצג שום נקודת דאטה בודדת והנתונים יהיו תמיד באגרגציה של לכל הפחות 10 דגימות.

מחשבון השכר

לפני שנתחיל, כפי שציינו, השנה נשיק לראשונה את מחשבון השכר של קהילת MDLI שמבוסס על נתוני הסקר. ניסיון למצוא מידע על שכר במקצועות ההיי-טק מסתיים לרוב בטבלאות שכר של חברות השמה שונות. הטבלאות האלו שימושיות, אך אינן שקופות בשום צורה – כיצד חושבו המשכורות? מה גודל המדגם ולאורך כמה זמן נמדד? מה משמעות הטווח? וכו'. הנתונים שלנו מאפשרים לבנות טבלת שכר אלטרנטיבית בפורמט המקובל, ובמחשבון השכר תוכלו גם לקבל את הטווח בו נמצאות 50% מהדגימות (או איפה המודל חוזה שיהיו 50% מהדגימות) ולא רק את התחזית הממוצעת. מוזמנים להתנסות במחשבון בלינק הבא.

רק לשם השוואה ותחושה כללית, מצורפת הטבלה הבאה המבוססת על נתוני הסקר בפורמט של טבלת שכר קלאסית, המציגה ממוצע שכר ומחולקת לפי שנות ניסיון בתפקיד:

שימו לב, שעבור חלק מהתפקידים, השכר הממוצע במשרות ניהוליות נמוך יותר מהשכר עבור רמות הניסיון הגבוהות ביותר. בשני המקרים יש מספר גדול של דגימות בדרג הניהולי, כך שהמספרים האלו באמת מייצגים את המדגם שלנו. יחד עם זאת, ברור שהמשמעות אינה שקידום לדרג ניהולי יוביל בהכרח לירידה בשכר. ככל הנראה, בתחומים מסוימים עובדים מנוסים ומנהלים מגיעים מהתפלגויות שונות, כאשר המנהלים אינם בהכרח חוקרים מנוסים שעברו לתפקיד ניהול.

מבט על

לאחר סינון משיבים שעובדים במשרה חלקית, שלא מילאו שכר או שנופו מסיבות אחרות (למשל, עובדים בחו"ל או בצה"ל) נותרנו עם 997 משיבים. מדרגות השכר בסקר קפצו ב-5,000 ש"ח (למשל, מ-20,000 ש"ח ל-25,000 ש"ח). עבור כל דגימה נבחר אמצע הטווח בתור השכר. השכר הממוצע במדגם היה 36,500 ש"ח בחודש. מכיוון שלא מעט משיבים סימנו את מדרגת השכר המקסימלית בסקר – 70,000 ש"ח ומעלה – ניתן להניח שהממוצע האמיתי גבוה יותר מהמספר הזה. עבור גברים השכר הממוצע עמד על 37,300 ש"ח, בעוד שעבור הנשים השכר הממוצע היה נמוך בכ-3,000 ש"ח ועמד על 34,300 ש"ח בחודש. פער השכר המגדרי היה כ-8%, באופן דומה מאוד לסקרים הקודמים. בדו"ח זה נתייחס לפערי שכר מגדריים בחתכים שונים, אך עיקר הניתוח של פערי השכר יפורסם בהמשך.

הבהרה: השאלה בסקר התייחסה לכל מרכיבי השכר כולל RSU וכו'. אנחנו מצרפים כאן את נוסח השאלה במדויק (כמובן אין התחייבות שאכן כולם מילאו זאת בצורה תקינה). שאלת הסקר: What is your average monthly salary in terms of total compensation (including RSUs/bonuses)? (NIS)

לשם השוואה, בסקר שבוצע לפני שנתיים השכר הממוצע היה 31,000 ש"ח בחודש, ולפני שלוש שנים בסקר דומה הממוצע עמד על 29,000 ש"ח. ממוצע השכר גבוה ביחס לשנים קודמות, וזאת כאמור, חרף העובדה שהשנה השכר הממוצע מוטה מטה באופן בוטה יתר מבעבר בעקבות ריבוי משיבים המשתכרים מעל למדרגה המקסימלית בסקר. מובן שהתפלגות המשיבים עשויה להשתנות משנה לשנה ועדין מדובר בקפיצה אסטרונומית.

תפקיד

התפקיד הנפוץ ביותר בסקר היה Data scientist: מעל 40% מהמשיבים שעובדים במשרה מלאה עובדים בתפקיד זה. תפקידים נפוצים אחרים הם Algorithm developer (184 משיבים), Machine Learning Engineer (128 משיבים) וחוקר/ת (103 משיבים). בעלי השכר הגבוה ביותר היו חוקרים, עם ממוצע של לא פחות מ-46,500 ש"ח בחודש. שכר החוקרים שני רק למי שהוגדרו בתפקידים ניהוליים כמו VP R&D או Head of AI, עבורם השכר הממוצע היה 61,600 ש"ח בחודש (מאחר שבעלי תפקידים אלו מהווים קבוצה קטנה מאוד שממילא ארזתי ביחד באופן מלאכותי, בחרתי שלא להציג אותם בגרף). התפקידים הבאים בתור הם CTO עם שכר ממוצע של 43,700 ש"ח, Machine/Deep Learning Engineer (38,800 ש"ח), Data Science Product Manager (37,800 ש"ח), Data Scientist ו-Algorithm Developer (35,000 ש"ח), Data Engineer (33,700 ש"ח) Software Developer (33,700 ש"ח) ו-Data Analyst (20,300 ש"ח). בדיאגרמת הקופסא הבאה אפשר לקבל רושם על התפלגויות השכר בתפקידים השונים. הקו המקווקו מייצג את הממוצע, הקופסא תוחמת בתוכה 50% מהנקודות (כלומר, בין האחוזון ה-25 ל-75) והקו הרציף בתוך הקופסא מסמן את החציון:

בקרב "מדענים וחוקרים" במגזר הפרטי יש כצפוי ייצוג יתר ברור לדוקטורים – 30% לעומת 14% במדגם הכללי, (ו-60% בעלי תואר שני לעומת 55% במדגם הכללי). עבור אלו שמוגדרים כחוקרים, דוקטורים השתכרו בממוצע 57,000 ש"ח בחודש, לעומת 43,000 ש"ח עבור בעלי תואר ראשון ושני. אני מאלו שנוטים להאמין ששנות ניסיון בתעשייה יתרמו לקריירה יותר מתארים מתקדמים, אבל הנתונים האלו לכל הפחות מצביעים לכיוון אחר.

השכלה

יותר ממחצית מהמשיבים למדו מדעי המחשב, הנדסת תוכנה או הנדסת חשמל. מעט יותר מרבע מהמשיבים (290) למדו מדעים מדויקים אחרים כגון פיזיקה, מתמטיקה, סטטיסטיקה והנדסות אחרות. שאר המשיבים התחלקו בין מדעי הטבע (כימיה, ביולוגיה, מדעי המוח וכו'), מדעי החברה וכלכלה (שהפרדתי ממדעי החברה האחרים). מיעוט קטן לא למד באוניברסיטה כלל או הגיע מתחומים אחרים כגון מדעי הרוח. השכר עבור בוגרי מדעי המחשב והנדסת חשמל היה הגבוה ביותר ועמד על 39,200 ש"ח בחודש בממוצע. בוגרי המדעים המדויקים אחריהם עם שכר ממוצע של 33,500 ש"ח בחודש. לאחר מכן מדעי הטבע (30,600 ש"ח), מדעי החברה שאינם כלכלה (29,100 ש"ח) וכלכלה (26,100 ש"ח).

המספרים האלו עלולים להטעות כמובן. למשל, בקרב בוגרי מדעי הטבע 38% הם בעלי ובעלות דוקטורט, אך עבור בוגרי לימודי כלכלה מדובר רק ב-6% מהמשיבים. לאור זאת, לא ניתן להסיק שעבור שתי מועמדות זהות לחלוטין, תואר בכלכלה יוביל לשכר נמוך יותר מתואר במדעי החברה או מדעי הטבע. מחשבון השכר ינסה לתת לשאלות מהסוג הזה תשובות טובות יותר תוך ניסיון לשלוט על המשתנים המתערבים, עד כמה שאפשר.

גם השנה רמת ההשכלה הנפוצה ביותר הייתה תואר שני, בו מחזיקים כ-55% מהמשיבים. רמת ההשכלה הגבוהה ביותר עבור כ-27% מהמשיבים היא תואר ראשון, וכ-14% הם בעלי דוקטורט. השכר קורלטיבי באופן מאוד ברור עם רמת ההשכלה, כאשר דוקטורים מרוויחים כ-42,500 ש"ח בחודש בממוצע. אחריהם, כצפוי, בעלי תואר שני (36,500 ש"ח) ותואר ראשון (32,200 ש"ח).

בשלב הבא, התייחסנו  גם לפילוח מגדרי. ניתן לראות שקיים פער שכר מגדרי עבור כל רמות ההשכלה. עבור בוגרי ובוגרות תואר שני הפער עומד על 1,200 ש"ח (37,400 ש"ח מול 36,200 ש"ח) שהם כ-3%. לעומת זאת, עבור בוגרי ובוגרות תואר ראשון מדובר בכ-3,000 ש"ח, שהם כ-11%, ועבור בעלי ובעלות דוקטורט הפער הוא לא פחות מ-9,000 שקלים, שהם כ-24%(!).

חלק מהפער האדיר הזה מוסבר על ידי תחומי הדוקטורט של המשיבים. עבור גברים, 57% מבעלי הדוקטורט למדו מדעי המחשב ומקבילותיו ועוד 28% למדו מדעים מדויקים אחרים. כפי שראינו, אלו המקצועות בהם השכר הוא הגבוה ביותר. אצל נשים המספרים האלו היו 34% ו-25% בהתאמה, בעוד כ-30% מבעלות הדוקטורט למדו במקצועות מדעי הטבע שאינם פיזיקה. יחד עם זאת, זהו אינו ההסבר הבלעדי; ניתן לראות שפער השכר המגדרי קיים בכל רמות ההשכלה, וכפי שנראה בהמשך, ברמות הבכירות והניסיון הגבוהות פערי השכר המגדריים נוטים להיות גדולים יותר. כך למשל, עבור בוגרי ובוגרות תואר שלישי במדעי המחשב או מקצועות דומים, גברים השתכרו כ-49,500 ש"ח בחודש בממוצע, פער של מעט יותר מ-6,000 ש"ח לעומת נשים בעלות השכלה זהה. מדובר בפער של 13% גם כאשר שולטים ברמת ותחום ההשכלה.

יש לציין כי ייתכן וההפרש הוא תוצאה של רעש סטטיסטי (שנובע מכך שיש רק 15 נשים בקטגוריה שנבחנה). מבחן סטטיסטי מראה שהמובהקות של התוצאה היא P=0.06. מי שרוצה יכול למצוא נחמה בכך ש- P >0.05, אבל מכיוון שההפרש הוא בכיוון המצופה ולדעתי היה חוזר על עצמו גם אם עורכים את הסקר מחדש, התוצאה הזו אמיתית בהחלט. יכמו כן, הפערים היו גדולים ועקביים גם עבור בעלי ובעלות תואר שני ושני במדעי המחשב.

שכר לפי רמת בכירות, רמת ניהול וניסיון

השנה, לראשונה, שאלנו על רמת הבכירות ורמת הניהול של המשיב/ה. אלו פיצ'רים חזקים מאוד עבור מחשבון השכר. השכר הממוצע של ג'וניור היה כ-26,000 ש"ח בחודש, עבור רמת הביניים ("Middle") השכר הממוצע היה 33,300 ש"ח ואילו עבור סניור המספר היה 44,900 ש"ח בחודש. פערי השכר המגדריים עבור שתי רמות הבכירות הנמוכות יותר היו בגבול הרעש הסטטיסטי, אך התמונה שונה ברמת הבכירות הגבוהה ביותר. גבר שמוגדר כסניור השתכר בממוצע 45,500 ש"ח שקלים, 3,000 ש"ח יותר מאישה בהגדרת בכירות דומה. ניתן לראות בהתפלגויות שהממוצע מושפע מאוד מריכוז גבוה של גברים ברמות השכר הגבוהות ביותר (מעל 70,000 ש"ח בחודש).

תמונה דומה מתקבלת מהתפלגות השכר לפי רמת הניהול. עובד שאיננו ראש צוות השתכר בממוצע 34,100 ש"ח (כ-77% מהמשיבים השתייכו לקטגוריה הזאת). כ-17% הם ראשי צוותים, ושכרם הממוצע היה 40,500 ש"ח. כל מי שמוגדר "מעל ראש צוות", השתכר בממוצע 48,700 ש"ח, כאשר מדובר בהגדרה רחבה, שיכולה לכלול כל אחד מראש מחלקה למנכ"ל. בגלל גמישות ההגדרה "מעל ראש צוות", אנו רואים כי גם התפלגות השכר מקבלת צורה שטוחה ואחידה יותר ביחס לקטגוריות האחרות.

הרכיב הבא ברמת הבכירות הוא מספר שנות הניסיון. כצפוי, השכר עולה עם שנות הניסיון. השכר הממוצע ברמת הניסיון הנמוכה ביותר (0-1 שנים) הוא כ-25,000 ש"ח בחודש, ומשם הוא עולה ל-27,600 ש"ח (1-2 שנים), 35,100 ש"ח (3-5 שנים), 43,700 ש"ח (6-10 שנים) ועד ל-46,600 ש"ח בחודש בממוצע עבור בעלי יותר מ-10 שנות ניסיון. גם כאן ניתן לראות שפער השכר המגדרי גדל עם הניסיון; עד 5 שנות ניסיון הפער אינו מובהק כלל, אבל מעל 10 שנות ניסיון גברים השתכרו בממוצע 47,800 ש"ח בחודש, 16% יותר מנשים (41,100 ש"ח).

סוג החברה

רובם המוחלט (מעל 90%) של המשיבים עובדים בחברות המוגדרות כ"סטארטאפ" או "תאגיד". היתר מתחלקים בין עובדים ממשלתיים, עובדי אוניברסיטאות ואחרים (לא כולל צה"ל), שעובדים בחברות שירותים, חברות בנות או חברות קטנות שלא מוגדרות כסטארטאפ או תאגיד. השכר הגבוה ביותר היה בתאגידים (כ-40,900 ש"ח בחודש), לאחר מכאן בסטארטאפים (33,900 ש"ח), "אחר" (30,400 ש"ח), ממשלה (23,100 ש"ח) ואוניברסיטה (18,200 ש"ח).

השנה, הוספנו שאלה כללית בנוגע להשתייכות לאחת מחמש החברות הגדולות בתחום: גוגל, אמזון, פייסבוק, מייקרוסופט ואפל (GAMFA). הנתון הבולט ביותר בסקר היה פערי השכר האדירים בין מי שעובדים בחברות האלו לאחרים. חלוקת הקטגוריה "תאגיד" למשיבים המועסקים באחת מחברות GAMFA ואלו שלא, מלמדת שהשכר הממוצע בחברות אלו עומד על לא פחות מ-55,700 ש"ח. כאמור, הממוצעים במדגם מוטים מטה בגלל קטימת ערכי השכר ב-70,000 ש"ח. ברוב המקרים ההשפעה של כך זניחה, אבל כאן מדובר במדרגת השכר הנפוצה ביותר עבור אלו שהשתייכו לקטגוריה הזו. השכר החציוני עבור קבוצה זו היה 60,000 ש"ח בחודש, מה שמלמד על ההטיה מטה של הממוצע. בתאגידים אחרים שאינם משתייכים לחמש החברות הגדולות, השכר הממוצע עמד על 39,000 ש"ח בחודש. ייתכן שבקבוצה הגדולה הזו ישנם תאגידים נוספים שמשלמים שכר גבוה מאוד, אבל נבלעים בממוצע עם תאגידים אחרים.

הדימוי של סטארט-אפ עשוי להיות כמה סטודנטים שעובדים על מוצר חדשני בגראז' או במעונות, אך מבט על סטראטאפים ישראלים רבים, מספר סיפור שונה, כאשר חלקם מעסיקים מאות ואפילו אלפי עובדים. לכן, ריכוז כל סוגי הסטארטאפים תחת קטגוריה אחת עלול להטעות. כשמציירים את השכר כפונקציה של מספר העובדים בסטארטאפים ניתן לראות בבירור כיצד השכר עולה מ-31,300 ש"ח בממוצע בחברות קטנות מאוד, ומגיע עד ל-37,000 ש"ח בחברות ענק עם מעל 1,000 עובדים. נקודה נוספת היא שעבור סטארטאפים בכלל וסטארטאפים קטנים בפרט רכיב האופציות קשה מאוד להיוון בשכר ברוטו, כך שיתכן והתמונה הזו לא הוגנת עבור חברות קטנות.

גיל

הגיל הממוצע של המשיבים היה 34 (ללא הבדל משמעותי בין גברים לנשים או בין הגיל הממוצע לגיל החציוני). באופן צפוי למדי השכר הממוצע עולה עם הגיל:

השכר הממוצע של גברים עולה בקצב לינארי של קצת יותר מ-1,000 שקלים בשנה מגיל 25 עד לגיל 40, שם הוא מגיע לרוויה ונשאר פחות או יותר קבוע (זה תיאור של המשיבים לסקר, זה לא בהכרח תיאור קריירה של אדם). אצל נשים התמונה רועשת יותר בגלל מספר קטן יותר של משיבות (23% מכלל המדגם), אבל דבר אחד ברור – השכר מגיע לרוויה בגיל צעיר יותר (36) וברמה נמוכה יותר. כך שאם בגיל 30 ממוצע השכר עבור גברים ונשים כמעט זהה, הרי שמעל גיל 36 פערי השכר המגדריים נעשים גדולים ומובהקים יותר.

גיאוגרפיה

השכר הגבוה ביותר היה עבור מי שעובדים בתל אביב (או לחילופין מי שמקום עבודתם נמצא שם גם אם הם עובדים מהבית), עם ממוצע של 38,500 ש"ח בחודש. אחרי תל אביב, אזור חיפה (35,200 ש"ח), אזור המרכז (כולל השרון – 35,100 ש"ח), אזור הדרום (31,800 ש"ח) אזור הצפון (28,100 ש"ח) ולבסוף ירושלים (26,700 ש"ח). הוספתי להשוואה את 12 המשיבים שעובדים בחו"ל, וכצפוי הם היו הקבוצה עם השכר הממוצע הגבוה ביותר של 42,000 ש"ח בחודש. מה עשוי להסביר את השכר הנמוך בירושלים? הרכב התפקידים בוודאי מסביר חלק. לא היה בסקר אפילו חוקר (במגזר הפרטי) אחד מירושלים, על אף שמדובר בקבוצה לא קטנה ובמרוויחי השכר הגבוה ביותר בממוצע. מאידך, בירושלים ייצוג יתר לאנליסטים (12% לעומת 4% בכלל המדגם) וחוקרים באקדמיה (6% לעומת 1%), כאשר מדובר בתפקידים שמרוויחים את השכר הנמוך ביותר בממוצע. בנוסף, מרכזי הפיתוח של התאגידים שמשלמים את השכר הגבוה ביותר נמצאים ברובם בתל אביב, הרצליה וחיפה, ולא בירושלים.

סיכום

נתוני הסקר אפשרו לנו לקבל תמונת מצב עדכנית על מצב השכר בתחומי הבינה המלאכותית ומדעי הנתונים בארץ, וניכר שהצמיחה בתחום באה לידי ביטוי בעלייה בשכר הממוצע ביחס לשנים קודמות. עם זאת, אנחנו עדיין עדים לפערי שכר שונים הקיימים בין גברים ונשים אשר לעיתים מחמירים לאורך הקריירה. אחד מהדוחות הבאים שיפורסם בקרוב, יוקדש כולו לניתוח של פערים אלו בשאיפה לשפוך עוד אור על הסוגיה ולהבין את מקורותיה.

עם זאת, כדי להתמודד עם פערים אלו, וכדי לספק תמונת מצב רחבה יותר לכל העוסקים בתחום, השנה השקנו את המחשבון השכר שעתיד להיות כלי משמעותי עבור מחפשי עבודה. לראייתנו, המחשבון אמור לאפשר לכל אחד לקבל פילוח מדויק בהתאם למצבו האישי ובכך להגיע מוכן יותר אל המשא ומתן. אנו רואים במחשבון אפילו ככלי חברתי שנועד לתקן עיוותים הקיימים כיום בשוק.

בנימה אישית, אני רוצה להודות בראש ובראשונה לעמרי גולדשטיין על הניתוח המדהים שעשה, לענבר דולינקו שניצחה על כל האופרציה הזו וגרמה לה לצאת לפועל, ולחברי הקהילה שהשיבו על הסקר ולקחו חלק פעיל בתהליך. בזכותכם הצלחנו גם השנה ליצור דוח מקיף ומפורט אשר מסקנותיו יקדמו את תחום הדאטה כולו בארץ ויתרמו לכל העוסקים בעולם תוכן זה.

הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו!

כל ההודעות שאתם לא רוצים לפספס

X